 |  |  |  |
|---|
הסדרת מעמד ואזרחות ישראלית
הסדרת מעמד ואזרחות - פסק דין
משרדנו מתמחה בהסדרת מעמד ואזרחות החל מליווי והכוונה בתהליך מול משרד הפנים ועד ייצוג בערכאות משפטיות. בתאריך 31/3/2016 ניתן פסק דין מהפכני בעתירה של עו"ד תיאודור שוורצברג ועו"ד מיטל שוורצברג-חזן , במסגרתו, הכיר בג"צ לראשונה בגיורים שלא נערכו במסגרת מערך הגיור הממלכתי, כתקפים לצורך חוק השבות. לפסק הדין
הבאת קטינים
קיימת אפשרות במסגרת חוקים ונהלים שונים לאזרח ישראלי או לאזרח זר להביא ילד קטין לארץ. באופן עקרוני יש הבדל אם מדובר בבן של יהודי ואז גם ילד שאינו קטין יכול להגיע במסגרת חוק השבות, או אם מדובר בילד קטין של אזרח זר הנשוי לישראלי, והדבר תלוי בגיל הילד. חשוב לציין כי מעל גיל 15 הנהלים משתנים ואם הילד לא התגורר עם ההורה כשנתיים לפני כן יש צורך בנסיבות מיוחדות. בכל מקרה כאשר מדובר בקטין יש צורך בהסכמה מפורשת ומאומתת של ההורה הביולוגי אשר נשאר במדינת המוצא לכך שהילד יקבל תושבות ואזרחות ישראלית. ישנם נהלים נוספים כגון נין של יהודי (דור רביעי לחוק השבות), המאפשרים להביא גם קטינים שהינם ילדים של אזרחים ישראלים שאינם יהודים ועוד סוגים שונים ואף להעניק להם אזרחות, על כן מומלץ להגיע לייעוץ בתחום.
איחוד משפחות
איחוד משפחות הינו מצב בו לאזרח ישראלי או תושב קבע ישראלי יש בן זוג זר בארץ או בחו"ל, והוא מעוניין להביא אותו לארץ ולהעניק לאזרח הזר מעמד מכוח היותו בן זוג של ישראלי ולהתחיל את ההליך המדורג. מדובר בזוגות שהינם נשואים או הינם ידועים בציבור. קיים הבדל בין הנוהל המטפל בזוגות נשואים וזוגות ידועים בציבור. ההבדל נובע בעיקר מהעובדה שהנוהל של זוגות נשואים הינו מתוקף ס' 7 לחוק האזרחות, בעוד שהנוהל של זוגות ידועים בציבור הינו מתוקף חוק הכניסה לישראל. מבחינה אופרטיבית זוגות ידועים בציבור צריכים לעבור תהליך ארוך בכמה שנים מזוגות נשואים, וכן הבאת קטינים נלווים במסגרת ההליך לזוגות ידועים בציבור הינו בעייתי. אך ההבדל המשמעותי העיקרי הינו כי לזוגות ידועים בציבור ההליך לא מסתיים במתן אזרחות ישראלית לאזרח הזר, אלא רק במתן תושבות קבע.